<h1>רבינו בחיי, ויקרא כ"ב כ"ד</h1>
<h2>דף לג:</h2>
ובארצכם לא תעשו כן, לסרס שום בעל חי ואפילו טמא. וכשאמר בארצכם לא נאמר שלא נצטוינו אלא בארץ, שהרי הסרוס חובת הגוף הוא בכל מקום, ולא בא אלא לרבות כל שבארצכם, ואפילו דברים טמאים, שלא תסרסום. או יהיה מלת תעשו הפך העשיה והוא בטול התולדה, וכמוהו [קהלת ד' י"ז] כי אינם יודעים לעשות רע, כלומר לבטל הרע ולהסירו, וכן [בראשית ט' כ"ד] אשר עשה לו בנו הקטן, שדרשו בו רז"ל [סנהדרין ע"א ע"א] סרסו. ומזה לפי דעתי [משלי ו' ל"ב] משחית נפשו הוא יעשנה, כי החוטא בנאוף הוא משחית נפשו, ומי שמשחית נפשו בודאי יבטל אותה ויסירנה ממעלתה הראויה לה, כי אין ביד האדם לעשות הנפש ויש בידו להשחיתה ולבטלה.
